ר”ח תמוז תשע”ד
פרק יג
מוצאי שבת באמצע השבעה
א. תפלת ערבית וניחומים. ב. ויהי נועם. ג. הבדלה. ד. בורא מיני בשמים ואש. ה. ויתן לך. ו. החלפת הבגדים.
א. תפלת ערבית: המנהג הוא שהאבל מתפלל בביתו[1].
ב. הסדר: בתשמ”ח הרבי ירד לתפלת ערבית במוצ”ש כמה דקות אחרי יציאת השבת עם נעלי בד ובבגדי שבת (ואחר התפילה ישב על כסא נמוך ועברו המנחמים[2] כשעדיין לבוש בבבגדי שבת). ולכאו’ עפ”ז, אחרי זמן צאת הכוכבים, האבל אומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול”[3] וחולץ מנעליו, ואחר-כך מתפלל תפלת ערבית[4].
ג. ויהי נועם: אומרים[5].
ד. הבדלה: מותר לאבל להבדיל על הכוס אבל אינו אומר הפסוקים הראשונים (בד”ח[6] כתוב ש”אסור”), אלא מתחיל מהברכות[7]. אבל אם מישהו אחר מבדיל (שאינו מהאבלים) יכול לומר את כל הנוסח כרגיל[8].
ה. בורא מיני בשמים: מברך האבל[9]. (וגם ברכת בורא מאורי האש[10]).
ו. ויתן לך: האבל אומרו[11].
ז. החלפת הבגדים: ע”פ הנהגת הרבי דלעיל ס”ב, אחרי שהמתפללים ניחמו את האבלים, ואחרי הבדלה וכו’, מחליפים את הבגדים[12].
[1] הרבי בתשמ”ח התפלל בבית הכנסת, וישנם כמה טעמים לזה ואכ”מ.
[2]) וכן איתא גם ביומן דתשי”ב.
[3]) נ”ע פי”ח סנ”ח.
[4]) ד”ח ריב. ודלא כמנהג העולם שחולצים הנעליים אחרי ברכו וכו’.
[5]) ד”ח קעז.
[6]) ע’ רלו.
[7]) פתחי תשובה סשע”ו ס”ב. ד”ח קסט.
[8]) ישנה שמועה שבתשמ”ח הרבי הבדיל כרגיל (בחדרו או בביתו?), אבל צ”ע אם זה הוראה לרבים וכו’. ולהעיר מאג”ק חכ”א ע’ קיז. ב”יומן שבת הקהל תשמ”ח” ע’ 168 כתוב ש”כ”ק אדמו”ר שליט”א עבר לפני התיבה לתפילת ערבית (במוצאי שבת), בסיום התפילה עשו הבדלה ובברכת “בורא מאורי האש” הגישו לכ”ק אדמו”ר שליט”א נרות והוא הביט בצפרניו”.
[9]) ד”ח קסג. וידועה השקו”ט בזה וכו’.
[10]) – לא מצאתי לע”ע בשום מקום שידברו אודות ברכת בורא מאורי האש… ובנ”ג פכ”ט ס”ה בנוגע להבדלה אחרי קבורה דמוצ”ש שמברכין על הנר אבל אינו מביא מקור. בתשמ”ח, בהבדלה של בית הכנסת, הגישו לרבי הנר והביט בצפרניו הק’.
[11]) ד”ח קעג.
[12]) וראה נ”ג ח”א פקי”ח ס”ב ובהערות שם, שבפוסקים לא נתבאר מתי מחליפים הבגדים, עיי”ש בארוכה. ואין לנו אלא מעשה רב.